מאמן: ג'יימס בורגו. נמצא בקבוצה מ-2018 ומוערך מאוד בקרב השחקנים. נראה שגם במועדון אוהבים את הכיוון אליו הוא מנווט את הספינה.

עונה שעברה: 39-33, מקום 10 במזרח.

את העונה שעברה שארלוט פתחה בסערה בעיקר בגלל הבחירה השלישית בדראפט של 2020 ורוקי העונה. לאמלו הוביל חבורה של שחקנים מנוסים יותר ופחות לפתיחה נהדרת. כך שארלוט נהפכה להיות אחת מהקבוצות המהנות והמעניינות ביותר בליגה והחזיקה במאזן מנצח אחרי פגרת האולסטאר. נראה היה שהקבוצה נמצאת בדרך הבטוחה לפחות לטורניר הפליי אין עד שהגיעו הפציעות ללאמלו והיווארד. בעקבות כך, הקבוצה נאלצה לראות את הפלייאוף מהבית.

יש פנים ויש כיוון

איפשהו בין לוואר בול, הסרטונים שלו זורק מחצי מגרש, משחק 92 הנק' בליטא והעובדה ששיחק בקבוצה הגרועה ביותר בליגה האוסטרלית בעונה שקדמה לדראפט יצרו פרופיל לא ברור. מצד אחד, שחקן עם כישרון בולט לעין, מצד שני, אחד כזה שגורם לך לתהות אם יש לו את מה שצריך בכדי להצליח או שזה סתם נראה ממש טוב בטיקטוק ובאינסטגרם.

אבל כשזה עובד זה עובד ואי אפשר להתווכח. לאמלו הוא אחד משמות הכדורסל המוכרים ביותר במדיה החברתית כבר כמה שנים טובות. צורת המשחק הייתה חייבת להתבגר לפני הכניסה לליגה הטובה בעולם בשביל שהכישרון שלו יוכל לבוא לידי ביטוי על המגרש. אז ראינו את הזריקות מחצי המגרש וחוסר האכפתיות בהגנה מוחלפות בפרופיל זריקות חכם יותר וברמת אינטנסיביות גבוהה בצד השני של המגרש, לראייה הוא רשם 1.6 חטיפות למשחק.

היכולת של השחקן הצעיר להוביל התקפה הייתה ברורה כבר מהמשחק הראשון, ראיית המשחק שלו נמצאת באחוזון הגבוה של הליגה וגם בורגו, שניסה לפתוח את העונה עם הרוקי על הספסל, לא יכול היה להתכחש למה שהוא מביא איתו למגרש והקפיץ אותו ליחידה הראשונה אחרי כ-20 משחקים. בול סיים את העונה עם אחוז אסיסטים (הערכה של אחוז הסלים שנקלעו מאסיסט של אותו שחקן כשהוא על המגרש) של 33.9%, כשכל השחקנים שסיימו עם אחוז גבוה יותר (מלבד טי ג'יי מקונול) נחשבים למוסרים הטובים ביותר בליגה (טריי יאנג, לוקה, לברון, יוקיץ', דריימונד גרין, לילארד…), הנתון הזה רק מראה שכבר בעונתו הראשונה הוא נספר כאחד המוסרים הטובים והיעילים בליגה.

אז לאמלו הולך להיות הפנים של הקבוצה שמאז ימי אלונזו מורנינג ולארי ג'ונסון לא זכתה לראות כוכב אמיתי בפעולה (סליחה קמבה) אבל הוא לא היה השחקן היחיד שפרץ לתודעה בעונה הקודמת. ההגעה של פליימייקר אמיתי לקבוצה עשתה את החיים קלים יותר לשאר ההרכב ושחקנים רבים ראו את אחוז היוסג' רייט שלהם יורד (אחוז הפעמים שהם מחזיקים בכדור כשהם על המגרש) ואת התפוקה הכללית עולה.

אחד מהם הוא מיילס ברידג'ס, שיצר עם בול את הדואו הדינמי שעדיין מחפש שם (Air BnB?) ואינספור הטבעות זכורות לאורך כל העונה (זכורות בעיקר בגלל השדר הנהדר של ההורנטס, אריק קולינס). ברידג'ס הראה שיש בו יותר מסתם אתלט והעלה את אחוזי היעילות שלו מהשדה, 40% משלוש, 50.3% מהשדה, למעשה הוא היה רחוק רק 4% מהקו מלהשלים עונת 90/50/40. רוזיר הראה בעונה שעברה למה הוא קיבל את אותו חוזה ממייקל ג'ורדן כשחזר למקום הטבעי שלו כמוביל כדור משני ושיפר גם הוא את היעילות שלו מהשדה וחיפה על לאמלו בצד ההגנתי של המגרש.

אבל אולי השחקן החשוב ביותר להצלחה הקבוצתית של ההורנטס בעונה הקרובה הוא גורדון הייווארד. הפורוורד הוותיק שמאז אותה פציעה נוראית במדי בוסטון לא מצליח להישאר על המגרש חווה בעונה שעברה לצד לאמלו את אחת מהעונות הטובות שעבר בקריירה. השילוב של פורוורד עם יכולות פליימייקינג עילאיות בסגל שמלבד הרכז בעיקר מסוגל לקלוע ולא להניע את הכדור הוא חשוב כמו שמן לדלת חורקת ועוזר להתקפה לנוע בזרימה.

על הנייר

הגיעו: ווסלי איוונדו, איש סמית', מייסון פלאמלי, קלי אוברה, ג'יימס בוקנייט, אקסבייאר סניד, קאי ג'ונס, ארנלדוס קולבוקה, ג'יי טי ת'ור, סקוטי לואיס (רוקיז).

עזבו: ביסמאק ביומבו, נייט דארלינג, קיילב מרטין, מאליק מונק, ניק ריצ'רדס, גראנט רילר, בראד וונאמייקר וקודי זלר.

טבלת עומק:

PG: לאמלו בול, איש סמית',

SG: טרי רוזיר, ג'יימס בוקנייט, סקוטי לואיס,

SF: גורדון הייווארד, קודי מרטין, ווסלי איוונדו, קולבוקה,

PF: מיילס ברידג’ס, פי ג'יי וושינגטון, ג'יי טי ת'ור, אקסבייר סניד,

C: מייסון פלאמלי, ורנון קארי ג'וניור, קאי ג'ונס.

לשארלוט הייתה מטרה ברורה בקיץ האחרון, להיות יותר צעירה ויותר אתלטית ולהטביע כל מה שלאמלו זורק באוויר. בוקנייט מגיע כמחליף לדבונטה גרהאם, סקורר עם יד משלוש שיצטרך בעיקר לקלוע נקודות מהספסל ולרוץ עם היחידה השנייה, קלי אוברה מגיע אחרי הניסיון השנוי במחלוקת בגולדן סטייט כשראינו את הקליעה משלוש באה והולכת (בעיקר הולכת). הצרעות מקווים שבתפקיד ברור לצד לאמלו האתלטיות של אוברה תבוא לידי ביטוי והתנועה שלו ללא כדור תעזור ליצור לחץ נוסף על הטבעת ואם דיברנו על יכולות אתלטיות, קאי ג'ונס מגיע לשחק על אותה משבצת אתלטית שתקבל את הכדור מלאמלו בדרך לסל וג'יי טי ת'ור, אותו בחרתי לאחת מחטיפות הדראפט בפודקאסט, מגיע כשחקן עם הכישרון הגולמי ביותר בדראפט אבל גם השחקן עם הפוטנציאל ההגנתי הגבוה ביותר. הוורסטיליות שהוא הראה בקולג', ההגנה על הטבעת והיכולת להישאר מול גארדים זריזים ממנו תהיה חשובה לקבוצה כמו שארלוט ואני מאוד מקווה שיצליח לפתח אותם.

נקודת המפתח של הקבוצה העונה תהיה בעמדת הסנטר הפותח. פי ג'יי וושינגטון העביר רק 46% מהדקות שלו על המגרש בעמדת הסנטר כשהאופציה השנייה הטובה ביותר הייתה קודי זלר. עכשיו כשמגיע סנטר שיכול לאייש את העמדה בדמות מייסון פלאמלי נשאלת השאלה תוך כמה זמן וושינגטון ידחוק אותו מההרכב הפותח. ראינו הרבה שחקנים מוכשרים שהעדיפו להישאר בפאוור פורוורד ולא לעבור לסנטר אבל עם וושינגטון שארלוט יכולה לרווח את המשחק ההתקפי שלה ועדיין לייצר מספיק לחץ על הטבעת עם ברידג'ס/אוברה/קאי ג'ונס ובצד השני של המגרש לקבל הגנה סטייל הקליפרס שתהיה גמישה ומסוגלת להחליף מכל חסימה.

כדור הבדולח

תחזית אופטימית:

לאמלו בול ממשיך להשתפר, מייצב את המעמד שלו כאחד המוסרים הטובים בליגה ומגיע לנבחרת האולסטאר הראשונה שלו. היווארד מצליח לראשונה מאז ימיו ביוטה להשלים עונה עם 70 משחקים, ברידג'ס זוכה בתחרות ההטבעות, קלי אוברה מצליח לסחוט 35% מחוץ לקשת ושארלוט ממשיכה להיות הקבוצה המהנה ביותר לתפוס בליג פאס. כל זה מספיק למקום ה-6 במזרח ולסיבוב ראשון מעניין מאוד מול מיאמי אותה שארלוט מצליחה למשוך לשבעה משחקים.

תחזית פסימית:

היווארד נופל לפציעות חוזרות ונשנות לאורך כל העונה ובקבוצה כבר מחפשים מקום לשלוח אליו את החוזה, אוברה ממשיך לא לפגוע משלוש ויוצא מהרוטציה עד פגרת האולסטאר כשברקע סטורים לא ברורים של לאמלו בנוגע להארכת החוזה יוצרים אווירה בעייתית בחדר ההלבשה ופוגעים בכימיה של הקבוצה. שארלוט מסיימת את העונה במקום התשיעי נגד הוויזארדס ובראדלי ביל שמסיימים להם את העונה בטורניר הפליי אין.

תחזית ריאלית:

קשה להתחייב לכמות המשחקים שהיווארד ישחק או לשלשות שאוברה יפגע אבל דבר אחד בטוח, הקבוצה הזאת מלאה בכישרון, כימיה והיא נראית טוב ביחד. הופעה בפלייאוף היא המטרה של שארלוט העונה ואני לא בטוח אם אנחנו שם אבל בפליי אין נראה אותם שוב. יש להם את הסופרסטאר (בהתהוות) ואת השחקנים המשלימים הנכונים סביבו וזה הזמן להתחיל לעשות צעדים שמכוונים לניצחון בטווח הקרוב ולא להמשיך לבנות על העתיד. דבר אחד יהיה בטוח לגבי העונה הקרובה, לאמלו בול, מיילס ברידג'ס ושאר החבורה ימשיכו לספק לנו רגעי שיא וסיבות לאריק קולינס לצעוק.